שבוע בלי פחמימות – מה חשוב לכם לדעת וממה חשוב לכם להיזהר

מה קורה פה? למה אנחנו צריכים לשמוע בפריים טיים על הרגלי התזונה של מגישי תכניות טלויזיה?

ישבתי השבוע וצפיתי בערב בטלויזיה ובין קטע אחד לאחר, מתפתח שיח בין המנחות על כך שאחת מהן החליטה לא לאכול פחממות למשך שבוע. שאלה אותה המנחה השניה שהיא כנראה למודת דיאטות: אהה, ובאיזה יום את? והמנחה ענתה שהיא התחילה רק אתמול ושזה מעצבן כי היא כל הזמן רעבה. כמובן שאני לא מתייחסת למגישה עצמה, זו בחירה שלה מה לשתף או לא לשתף במהלך יום של צילומים. אני גם מאוכזבת מצוות ההפקה שהחליט לא לחתוך את התוכן המיותר הזה לטעמי בעריכה. אני כותבת על התופעה עצמה ולא על דמות מסויימת כזו או אחרת.

ואני שואלת – למה? מה השיח הזה תורם לקהל הצופות והצופים של התכנית? זוהי תכנית שעניינה הוא מוסיקה בכלל! הרי מדובר בקהל שמבוסס בעיקר על ילדות, בני ובנות נוער וצעירים, למה אנחנו צריכים לדעת מזה? האם זה נכנס בטעות או במתכוון ומה זה תורם להפקה? אה נכון, כנראה רייטיניג! האם כדאי לנצל את שארית התום של ילדינו ולמכור להם בעצם הצעות לדיאטות שיפגעו בבריאות שלהם – רק בשביל רייטינג?

אז מהי באמת הבעייתיות פה? חשיפה מיותרת עם סיכוי וסיכון בחיקוי

הרי ברור שרק בגלל שאתמול דיברו בטליזיה בשעה שכולם צופים אם זה משפחות שלמות או חבורה של נערים ונערות על הרעיון  לוותר על פחמימות לשבוע, אלפי נערות ונשים צעירות יתחילו לוותר על פחממות לשבוע ואולי גם ליותר זמן. לא בטוח שאותן נערות ונשים מבינות מהן המשמעויות וההשלכות הגופניות של הורדת פחמימות מהתפריט היומי, לא בטוח שהן יודעות מה זה פחמימות בכלל ואיזה סוגים של פחמימות יש אבל העקר מבחינתן שהן יורידו אותן מהתפריט כי זו "ההמלצה החמה".

כפי שכולנו כבר מבינים, קל היום להסחף בנושאים רגישים אלה של משקל ודיאטה. נערות ונשים רבות (וגם יותר ויותר נערים וגברים) נמצאים בנקודות זמן בחייהם בהן הם אינם מרגישים בנוח עם הגוף שלהם ומחפשים דרכים לשפר את דימוי הגוף והדימוי העצמי ולצערי הם בדרך כלל פונים קודם כל לדיאטות (במקום שימצאו דרכים בריאות ומפתחות שיעזרו להם להכיר את עצמם ולקבל ולאהוב את גופם בלי קשר לגודל או צורה).

מה זו דיאטה?

דיאטה היא לדעתי בעצם סוג של גזרה – פעולה של איסור, מניעה, כליאה של הרצון החופשי, ביטול ודיכוי החופש לבחור. לרוב, מי שמתחיל בדיאטה יקום בבוקר ובהגדרה ירגיש שהוא בעמדה פחות טובה ונוחה מול העולם. הוא ירגיש שנלקח ממנו החופש שלו ותתחיל סוג של התנגדות פנימית בעוצמה שתשתנה ותגדל עם הזמן. בקרב ילדים ובני נוער – דיאטה היא תמיד סיכון להתפתחות הפרעות אכילה. אי אפשר לחזות לאן תוביל דיאטה "תמימה" – אין דבר כזה דיאטה תמימה. אני עובדת לפי גישת הנון דיאט  ולכן כל ההתעסקות עם דיאטות שוב ושוב גורמת לי לנהל דיונים מעניינים ולעיתים סוערים עם מטופלים ואף עם קולגות.

מה המשמעות של תזונה ללא פחמימות?

הפחתת קבוצת מזון כה משמעותית מהתפריט היומי תגרום לגוף למצב של סטרס גדול, תחושת רעב, חולשה, חוסר חיוניות, עייפות, מצב רוח ירוד, דחף וכמיהה למתוקים ועוד. המוח הוא צרכן מרכזי של פחמימות וכך כל האיברים והשרירים בגוף. הם זקוקים לפחמימות כדי לתפקד כראוי. תזונה נכונה תכלול 50-60% מהקלוריות היומיות רק מקבוצת הפחמימות (לדוגמא סוכר, דבש, פירות, דגנים, קמח חיטה/כוסמין/שיפון, קינואה, אורז, עדשים, שעועיות למיניהן ועוד)  ולכן יש להתייעץ עם דיאטנית במידה ורוצים לבחון שינויים כאלה ואחרים באכילה.

אז מומלץ להוריד פחמימות?

הנה דוגמא למה שיקרה אם מטופלת תפנה אליי בבקשה להרכיב עבורה תפריט בלי פחמימות:

• אני מסבירה שיש להזהר ולא להסחף לדבר מבלי להבין מה בעצם היא מבקשת ממני ואת המשמעויות.
• אנו מנסות להבין מאיפה הגיע הרעיון – כיצד נחשפה אליו. זה בדרך כלל יגיע כעוד ניסיון לשלוט על המשקל, רצון לנסות לעשות משהו שעוד לא עשתה, רצון להידמות ל"חברה טובה או לשכנה שלה שהצליחה לרדת המון במשקל בזכות זה".
• אני מסבירה על סוגי הפחממות השונות, היכן המחסנים שלהם בגוף ומה גודלם ועל החשיבות שלהם לתפקודי הגוף השונים.
• אנו בודקות כמה פחמימות למעשה המטופלת אוכלת כיום, מאיזה סוג הן והאם ניתן להחליף לסוגים כאלה ואחרים כדי לשפר את המבחר, כמות הסיבים ואת תחושת ההנאה והשובע.
• אני בודקת האם יש למטופלת שליטה כשהיא אוכלת פחמימות מסוגים שונים – על אילו יותר ועל אילו פחות – אולי יש לעבוד על חוויית האכילה ושיפור השליטה.
• אם בחרנו לשנות את היחסים בין אבות המזון (פחמימות/חלבונים/שומנים) בתזונה שלה – זה נעשה באופן מסודר, עם הצעת תחליפים ראויים ומאוזנים והכל עם הנחייה להקשיב לגוף, לבדוק את ההשפעה על התפקוד, תחושות הרעב והשובע ועל מצב הרוח.

כפי שאתם מבינים, מדובר בתהליך של עבודה בנושא וסוג של בחירה אותה אנו יכולות להחליט לבדוק ולהתבונן במה שקורה לה, ביחד ופה הדגש – היא לא לבד עם זה.

ועוד קצת על הסיכון במיוחד בתקופה זו של החופש הגדול:

הילדים ובני הנוער צופים הרבה בטלויזיה, נמצאים הרבה מול המסך והם חשופים למידעים כאלה ואחרים לגבי תזונה ודיאטה. הרבה מהמידע איננו נכון ואף לא מדוייק. יש הרבה מידע שיטחי ולמעשה לא מבוסס מדעית ו/או מחקרית. מידע יכול להגיע מגורמים שאינם בעלי מקצוע מורשים בתחום ולהתפרש באופן בעייתי בקרב צעירים. (צריך ללמוד הרבה שנים, לעבור סטאז' בבתי חולים ובקהילה על מנת לקבל רישיון של דיאטן ממשרד הבריאות כדי לייעץ ולטפל באנשים והיום השוק פרוץ מאד ויש להזהר).

הבעייה הגדולה היא שבחופש הגדול אותם בני נוער נמצאים הרבה שעות ללא השגחת ההורים או המורים והמדריכים במסגרות החינוך השונות. הם חשופים למידע ולא נוטים לבדוק אותו עם ההורים או עם מבוגרים אחראיים אחרים בעולמם וכך נשאר לו המידע לא מדובר, ללא בדיקה וללא דיון עם מבוגר והוא יכול להיטמע בנפש תמימה וחסרת ניסיון. בני נוער מחקים כל דבר וכל אחד – בעיקר אם הוא דמות מרכזית בחייהם או כמובן סלב כזה או אחר. בנושא של דימוי גוף ודיאטות הדברים יכולים להתגלגל ולתרום להתפתחות של הפרעות אכילה.

אך אל תדאגו – יש לנו מה לעשות!

• לנו ההורים, האחים הגדולים או הדודים/דודות יש כח השפעה רב יותר ממה שאנו חושבים. אנחנו מהווים מודל חיובי "און ליין" עבורם והם מסתכלים כל הזמן על הבחירות שלנו – כמובן גם בתחום התזונה ודימוי הגוף.
• כבוגרים מוטב שנאכל כמה שיותר ארוחות משותפות עם הילדים ובני הנוער. חשוב שנאכל מהכל ונדאג לשים אוכל בריא ומאוזן על השולחן. טיפ: שלבו כמה שיותר צבעים ומרקמים שונים בארוחה.
• מוטב שנשדר שאנו מכבדים ומקבלים את הגוף שלנו על כל צורותיו וגדליו. במידה ויש לנו "עניינים" לא פתורים עם המשקל או הגוף שלנו, זו כמובן זכותנו אך נעדיף לא לדבר על כך לידם או עם בני הנוער והחבר'ה הצעירים ונטפל בזה בזמננו הפרטי בדרך שנוחה ומתאימה לנו.

אם יש לכם או לילדים שלכם צורך לבדוק את הגבולות של התפריט, לשנות את האכילה או לפצוח בדיאטה – אני ממליצה כמובן לפנות לאיש מקצוע מוכר ומורשה בתחום כדי שהדבר יעשה במקצועיות ועם אחריות.

אז התחלנו משבוע בלי פחמימות והגענו עד כה. אשמח להיות שם עבורכם במידה ויש לכם שאלה או צורךלהתייעץ – צרו קשר בטלפון או בהודעה באתר/פייסבוק או במייל. 

אשמח לתגובותיכם ולשיתופיכם, תודה