קינוח לפני האוכל???
בשבת האחרונה ב19:00 נדב (בני בן ה-4) חזר עם אבא שלו מביקור אצל הדודים, עייף ורעב. הוא ביקש לאכול עוגייה לפני ארוחת הערב. ואני, מסתכלת על הארוחה שכבר הכנתי ושואלת את עצמי, מה עכשיו? עכשיו קינוח?? מנסה להבין ממנו מה בדיוק הוא רוצה והוא כמובן יודע זאת באופן מדוייק. הוא רוצה עוגייה והוא מתעקש לקבל אותה עכשיו. בעלי קורא בקול מהחדר השני ואומר לי באנגלית "הוא עייף, תתני לו". שמעתי קול פנימי ראשוני שאמר לי – מה פתאום!! ואז לקחתי לי רגע לחשיבה ושאלתי את עצמי – טוב, אז מה את מחליטה?
האם לתת לילדים קינוח לפני האוכל בארוחת הערב?
מחשבות כמו – אם אתן לו היום, הוא ירצה זאת גם מחר ומחרתיים. ומה עם השיגרה והסדר הטוב? אוכל לפני קינוח??? אמהות שנתקלות בבקשות אלו מוטרדות שהילד שלהם יתמלא מהסוכר ולא מהאוכל המזין באמת ואז הוא יפספס חלון הזדמנויות חשוב. וכשהילד בעודף משקל אני שומעת משפטים כמו "אז הוא בטוח לא צריך את זה, זה משמין!".
אשתף שאני החלטתי לזרום הפעם עם הבקשה של נדב, בחרתי לא להכנס למאבק ול"דרמה". הוא אכל עוגייה אחת (לא ביקש עוד) ולאחר מכן אכל יפה את ארוחת הערב שלו.
רציתי לשתף אתכם במחשבות ובדגשים שעלו לי סביב אותו אירוע:
- ארוחת ערב היא אכן "חלון הזדמנויות" שבו הילדים זוכים לצרוך מוצרי חלב העשירים בחלבונים וסידן, ביצים/טונה העשירים בחלבון, ירקות העשירים בויטמינים ומינרלים ופחמימות העשירות באנרגיה. יש ילדים מסויימים שאם יאכלו מתוק לפני האוכל הם יתמלאו מהר ובאמת לא ישאר להם הרבה מקום לארוחה המזינה. יש ילדים שכנראה יוכלו להסתדר עם הכמויות של "גם וגם". הנקודה היא התדירות של האירועים שבהם אנו משנים את השיגרה. לא אמליץ לכם על התנהלות כזו מידי יום.
- חשוב שתדעו ששמירה על סדר יום קבוע של ארוחות היא חיונית מאד ותעזור לילדים לשמור על שיגרת אכילה ידועה ובטוחה. דבר זה יאפשר להם לווסת את האכילה שלהם באופן קשוב ומדוייק יותר במהלך היום.
- יציאה מהשגרה תמיד יכולה להיות מרעננת ומעניינת. אם זה בא מהילדים – כדאי לאפשר להם לאכול קינוח לפני האוכל כדי ללמד אותם דבר מה על גמישות.
- אפשר ליזום יציאה מהשיגרה בעצמינו כמו הגשה של סלט פירות עם יוגורט או כדור גלידה לארוחת הערב או עוגה עם כוס חלב. יהיה מעניין לראות את תגובת הילדים ואת התנהגות האכילה שלהם. כמה יצטרכו לאכול מהמאכלים האלה כדי לשבוע ולכמה זמן הקינוח ישביע לעומת האוכל השיגרתי.
- אנחנו מכירים את הילדים שלנו ויכולים להבין מתי מפעילים עלינו מניפולציה, מתי בודקים את הגבולות שלנו ומתי בקשות מיוחדות באות ממקום נקי ומנוטרל מרגש.
- כשבדיקת גבולות מגיעה מהילד בכל פעם מחדש בנושא של האכילה – יש לבדוק ולהבין מהם המסרים והבעיות שהילד מעביר להורים שלו ולקבל הדרכת הורים אישית שבה נחקור את היחסים עם הילד בכלל ובנושא אוכל ואכילה בפרט. נזכור שהאוכל הוא רק דרך מסויימת לביטוי.
- שילוב של עייפות ורעב מוגבר אצל ילדים יכול להקצין את כל סוג של התנהגות. כדאי להמעיט במאבקים באותו הרגע, בכל נושא. פתרון ענייני שיהיה מקובל על שני הצדדים תמיד עדיף. את העברת המסר והלמידה עדיף להעביר לנקודת זמן אחרת כשהילד עירני ונינוח – זה הרבה יותר יעיל.
- יהיה נחמד לדבר עם הילד על הבחירות שלו בהמשך ולעורר דיון נינוח. כשאלתי את נדב למחרת למה הוא ביקש את הקינוח לפני הארוחה הוא ענה: "רציתי משהו שידגדג לי את הלב לפני האוכל". נשארתי פעורת פה מהתשובה המתוקה שלו שהשאירה אותי בהרהור מאז על הקשר שהוא עשה בין אוכל לרגש. מה נדב אמר לי בעצם? מה זה "דגדוג בלב"? אם זה מה שהוא היה צריך, למה ביקש עוגייה לפני האוכל ולא חיבוק מאמא?
נדב עשה קשר בין משהו טוב שהוא היה צריך לקבל באותו רגע לבין קינוח. אוכל טעים הוא בהחלט מוצר שיכול לעשות לנו טוב על הלב, למבוגרים וגם לילדים. אפשר להשתמש באוכל שטעים לנו כשאנחנו רעבים כדי לשבוע ואפשר להשתמש בו כדי להרגיש "דגדוג" בלב. ביום שבת, נדב בחר בקינוח כדי להתחיל את הארוחה, הוא רצה אחר כך ביצה קוטג' ומלפפון, לא ביקש עוד עוגייה. הוא היה רעב ל"דגדוג לב" קטן כנראה וגם לארוחה הרגילה שלו.
איך יודעים מתי עובר הגבול והאם צריך לדאוג?
- אם ילד מבקש או ממש מנדנד שוב ושוב במהלך היום לאכול משהו מתוק, ללא קשר לסדר הארוחות יתכנו כמה סיבות: יתכן שהוא לא שבע מספיק מהארוחה, אולי הוא לא היה מסופק מהאוכל ברמה הריגשית (אכל לבדו כשהיה צריך לידו מישהו, לא אכל את האוכל המועדף עליו, משהו לא נעים קרה סביב הארוחה). יתכן שהוא חסר מעש או משועמם ולכן "מחפש" תעסוקה. יש עוד סיבות כמובן וחשוב לבדוק זאת עם עצמינו וביחד איתו משום שבקשה חוזרת לאוכל מתוק בעוצמות כאלה או אחרות, יכולה להתיש הורים רבים ובעיקר להעיד שמשהו מתנהל בחוסר התאמה לצרכי הילד.
- לא צריך להתרגש מבקשה שעולה "פעם ב…" – כמו במקרה של נדב. זה קרה, ניתן מענה ענייני ועוברים הלאה. אך תמיד שווה לנו לנצל את ההזדמנות הזו ללמידה עליו ולדיון עימו (בכל גיל ברמה המתאימה כמובן) על הבחירות. לא באותו הרגע.
- ברור לי שישנם הורים שיהיה להם יותר קשה להתגמש ולאפשר יציאה מהשיגרה ולכן הם צריכים להמשיך עם מה שנוח להם ורק לחשוב בינתיים על גמישות.
אכילה ריגשית יכולה להתחיל מגיל צעיר מאד, בעיקר בגלל המודל שאנו ההורים מציגים לילדים שלנו. חשוב שנהיה ערים קודם כל להתנהלות שלנו וגם להיות עירניים לזו של ילדינו.
אם משהו לא מסתדר לכם בכל מה שקשור ליחסים של הילדים שלכם עם אוכל ולאכילה ואתם מרגישים צורך לבדוק זאת יותר לעומק, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר כאן. ניפגש, נדבר ונמצא את הדרך שלכם עד שתגיעו לשלווה ונחת.
אשמח שתשתפו אותי במחשבות שעולות לכם בתגובה לפוסט הזה
