הפרעת האכילה היא מחלה. ישנן התנהגויות אכילה שאינן יחשבו נורמליות ויהוו התעסקות יתר עבור נער או נערה אך עדיין לא יוגדרו כהפרעת אכילה. ההיקף והעוצמה של ההתעסקות בהתנהגות אכילה לא נורמטיבית או מופרעת ו"המחיר" הגופני והריגשי שאותו נער או נערה ישלמו בגלל התעסקות זו, הם אלה שיהפכו ויגדירו את אותה התנהגות כהפרעת אכילה.
הפרעות אכילה מוגדרות בספר האבחנות הפסיכיאטריות DSM-5 ואלה הן אבחנות רפואיות. עם השנים יש עליה בכמות החולים בהפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער. הנתונים מראים על שכיחות של 6% באוכלוסייה זו. הפרעת אכילה יכולה להתחיל בכל משקל – תקין, נמוך או עודף. היא יכולה להתבטא בעוצמות שונות ולהשפיע על אופן החשיבה, על ההתנהגות באופן כללי, על חיי החברה ועל אופן האכילה של הילד ומצבו הגופני.
מתבגרים עם עודף משקל ו/או השמנה הם בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אכילה ומכיוון שמשקלם גבוה (לפני התחלת הדיאטה), הם מאובחנים באיחור רב, אםבכלל ולכן פחות מטופלים. על כן, אנחנו כבעלי מקצוע וכהורים, חייבים להיות רגישים ועירניים ולהכיר את הסימנים שהם הנורות האדומות האופייניות למחלות השונות.
נורות אזהרה אדומות להפרעות אכילה:
סימנים גופניים: ירידה מהירה במשקל, שיבושים או העדר מחזור וסת, סמפטומים של הרעבה, רגישות לקור, נשירת שיער, עצירות.
סימנים בהתנהגות האכילה: נוקשות, צמצום קבוצות מזון פחמימות/שומנים, אכילת מזון דיאטטי בלבד, אכילה בהחבא, קיום התנהגויות מפצות כמו צמצום כמויות, זלילות או התעמלות קיצונית.
מתן חשיבות עליונה למשקל וצורת, הגוף ללבוש ולהופעה החיצונית, הפרעה בדימוי גוף.
תרבות האדרת הגוף והרדיפה של החברה (מבוגרים וצעירים כאחת) לשלמות ולרזון – הינה בעייה חברתית ותרבותית מוכרת שמחריפה ומגיעה דרך מיתוסים ומסרים מנסיון העבר של ההורים, מהמדיה הדיגיטלית, תכניות טלויזיה, הערצה עיוורת לאידיאל יופי אשלייתי וכולי.
חשוב לי לציין שלכם ההורים יש תפקיד קריטי והמון כח להשפיע באופן חיובי באמצעות עידוד ויצוג של מודל בריא ומאזן לעומת מה שקורה מחוץ לכותלי הבית בנושא דימוי גוף תקין ואכילה בריאה.
נזכור שילד הוא כמו ספוג ולכן רגיש במיוחד למסרים חיצוניים – מכוונים או לא מכוונים שעוברים אליו ב"דיפוזיה" ולכן עלינו להיות זהירים ביותר.
- על הורים ובני נוער להכיר את הסכנות בביצוע דיאטה – גופניות וריגשיות
- על ההורים ללמד איך לכבד את הגוף ולקדם יחס ידידותי לצרכיו ולמאפייניו.
- יש לעבוד עם בני הנוער באופן כזה שיוכלו להרגיש יותר טוב עם הגוף שלהם ושיאהבו אותו בכל צורה, גודל ומבנה גוף.
אבחון תזונתי:
- ביצוע הערכת מצב תזונתית – מדידת נתונים גופניים (משקל, גובה, BMI), הערכת השינויים המשמעותיים שחלו במשקל ובגובה לפני ההגעה לאבחון.
- מעבר על בדיקות דם קודמות והפנייה לבדיקות רלוונטיות נוספות.
- הערכת הסימנים הקליניים הגופניים בהגעה לטיפול המרמזים על הפרעת אכילה פעילה
- הערכת הסימפטומים האופייניים להפרעת אכילה באכילה ובהתנהגות – כמות ועוצמה בעת ההגעה לטיפול
- אבחנה של הפרעת אכילה או התנהגויות לא נורמטיביות הקשורות באכילה
- השלמת מידע והערכה רפואית לפי הצורך – רופא ילדים, רופאת נשים, פסיכיאטר, פסיכולוג.
טיפול תזונתי:
- הטיפול נעשה אחת לשבוע כ-50 דקות של פגישה עם המטופל וההורים. חלק מהפגישה ללא ההורים וחלק בישיבה ושיח משותף. אנו מדברים ולומדים ופועלים ביחד לפי תכנית ברורה ומשימות תזונתיות והתנהגותיות.
- נעשית התבוננות משותפת בכללים, בחוקים ובדפוסי החשיבה שמוזנים מהפרעת האכילה.
- אנו חוקרים, מפריכים מיתוסים ואמונות, מתקנים ולומדים מה נכון ומה לא נכון ו"מפנים" מקום בראש. בכך מפחיתים התעסקות יתר ומאפשרים לחופש וגמישות בחשיבה ובבחירות התזונתיות.
- בפגישה המטופל וההורים מקבלים ידע תזונתי רב על פיו ילמדו איך מתאים ונכון להתנהל לכיוון של בריאות גופנית וריגשית.
- בכל הפרעת אכילה צריך וניתן לטפל ותמיד עדיף בשלבים המוקדמים ביותר.
- אכילה לא נורמטיבית (גם צמחונות/טבעונות בילדים ובני נוער) היא "קרש רופף" ומהווה סיכון להתפתחות הפרעות אכילה. חשוב לעשות הערכה, לעקוב ולהיות עירניים.
אז בואו נצא יחדיו לדרך בריאה יותר
אני אהיה הדיאטנית ואתם תחזרו להיות ההורים של ילדכם
